תתני לעבר שלך להישאר בעבר כדי שתשארי בהווה ותצרי את העתיד שלך

אז איך יוצאים מהמעגל הזה

כולנו נושאות בתוכנו את העבר. זיכרונות, חוויות, רגעים משמעותיים כאלה טובים ואחרים פחות טובים. זה בסדר, זה חלק מלהיות בן אדם.

אבל יש פה בעיה קטנה. לפעמים אנחנו כל כך עסוקות במה שהיה שאנחנו נאחזות באשליה שאפשר ליצור "תיקון" היום. כאילו הפעם, עם האנשים החדשים, במקומות חדשים, יהיה לנו סוף סוף את ההזדמנות לעשות את זה "נכון".

מעייף ומתסכל בו זמני לגלות עד כמה אנחנו מנסות לקבל את הסגירה הנפשית הזאת. אבל את יודעת מה? היא לא באמת מגיעה. לפחות, לא ככה. לא מתוך רצון לתקן את המקומות, נסיבות, אנשים ודברים. 

למה זה קורה?

כי ההיאחזות בעבר יכולה להעניק לנו תחושת ביטחון מזויפת, אבל היא לא משאירה לנו מקום אמיתי לצמיחה ולשינוי. זה כמו לנסות לנהוג קדימה כשהעיניים שלך תקועות במראה האחורית.

אז מה קורה כאשר את נאחזת בעבר:

1. משחזרת את המצב והכאב

כשאת נאחזת בעבר, את לא רק זוכרת את חוזרת וחיה את אותם רגעים שוב ושוב. כל פעם שאת נכנסת למצב דומה, את מביאה איתך את כל המטען הרגשי מהעבר.

זה כמו להקרין את אותו סרט מדכא כל יום, את יודעת בדיוק איפה החלקים הכואבים, אבל את ממשיכה לצפות בו. ככה, במקום ליצור חוויות חדשות, את משחזרת את הישנות. ובמקום לרפא את הכאב, את מחזיקה אותו בחיים. 

2. פחד מהעתיד

כשאת עסוקה בלנסות לתקן את העבר, העתיד הופך למקום מפחיד ולא צפוי. כי מה אם הפעם גם לא יצליח? מה אם התיקון לא יבוא?

במקום להסתכל קדימה עם סקרנות או התרגשות, את מסתכלת דרך עדשת הפחד. כל החלטה הופכת למאבק, כל צעד קדימה מלווה בספק. העתיד לא נראה כמו דף ריק מלא אפשרויות, אלא כמו מבחן שאת עלולה להיכשל בו. וכנות, אפשר להבין אותך כי את גם לא בהכרח מאמינה שעתיד טוב יותר יכול להתקיים עבורך. 

3. חוסר סיפוק תמידי

וזה הכי מתסכל תמיד יש תחושה שמשהו חסר, שהפאזל לא מושלם. כי את מחפשת משהו שכבר לא קיים באותה צורה. זה כמו לחפש את השמש של אתמול בשמיים של היום.

את יכולה להשיג הכל, קריירה, מערכות יחסים, הצלחות, אבל עדיין תרגישי שמשהו לא מסתדר. כי את מודדת את ההווה לפי סטנדרטים של העבר.

עכשיו לכל זה יש היגיון מאוד מבון זה ביטחון סוטה בכאב מוכר. זה מוכר וידוע שלך. 

מה כן ניתן לעשות?

1- העלות מודעות 

הדרך כדי להתחיל להשתחרר ממשהו בין אם זה זיכרון, דפוסי התנהגות, אמונות מקבילות, פחדים הוא קודם כל להיות מודעת למה שאת עושה היום ששומר עליך במעגלים וכבר לא משחררים אותך כדי להתקדם קדימה

ולענות על הרצונות והצרכים שלך. אני קוראת לזה לעשות מיון פנימי. הנה כמה שאלות שיכולות לתמוך זך:

• למה לא קיבלתי עדיין את מה שאני רוצה בחיי? 

• למה זה עוד לא קרה (מה שאת רוצה)? 

• מה יכול לקרות לא נעים אם מה שאני רוצה יקרה באמת בחיי היום? 

• בידיע שהניסיון חיים הזה הוא חלק בלתי נפרד ממאפט החיים שלי, מה משך בי את הסיטואציה הזו ואיך אני יכולה לרפות ממנה? 

• 
  

2- ללמוד לקבל 

לקבל זה ממש ממש לא אומר להסכים! לא להקטין את עצמך! לא להיכנע!

זה אומר להגיד "כן" - כן למי שאת היום, כן למה שקרה לך, כן למה שיש עכשיו. זה אומר להיות עם המציאות כפי שהיא, מבלי לשפוט או לנסות לשנות בכוח.

זה קשה לעכל, נכון?

אבל דווקא כאן מתרחש השינוי האמיתי. כי רק כשאת מפסיקה להתנגד למה שיש, את יכולה להתחיל ליצור משהו חדש. זה כמו לחדול לשחות נגד הזרם - פתאום יש לך אנרגיה לבחור לאן לשחות.

ואין טרנספורמציה ללא קבלה. כי כשאת מתנגדת לחיים, את בעצם מסרבת למה שהם רוצים להעניק לך.

3- לקיחת אחריות 

המילה הזאת שכל כך מפחידה - אחריות.

באנגלית זה Response-ability  והכוונה היא יכולת התגובה. כלומר, היכולת שלך לבחור איך את רוצה לפעול ולהגיב מול מה שקורה לך היום.

בעברית המילה נראית כמו "אחר-יות" - כאילו משהו אחר עליך. אבל לא! האחריות היא שלך מא' עד ת' - וגם המילה מתחילה מא' ומסתיימת בת'.

זאת החלטה שאת מקבלת כלפי עצמך, בהבנה העמוקה שאין כאן אף אחד שבא להציל אותך - לא אמא, לא אבא, לא המדינה, לא הפוליטיקה.

כן, זה מפחיד אבל גם משחרר בטירוף.

כי זה ההפך מאשמה. אשמה אומרת "זה באשמתי וזה נורא". אחריות אומרת "זה בידיים שלי ואני יכולה לעשות משהו עם זה".

כאן אני מחזירה את הכוחות לידיים שלך. כאן את בוחרת להיות הבוסית של החיים שלך במקום להמשיך להיות בבאסה.

4- פעולות

עכשיו בא החלק הכי חשוב - לזוז.

מאחורי כל דפוס התנהגות, פחד, או אמונה מגבילה יש רגש לא נעים. והרגש הזה מעלה צורך רגשי שלא קיבל מענה בעבר - ועד היום.

כדי לענות על הצורך הזה, יש לעשות פעולה. פעולה שתיתן לך אפשרות ללכת לעבר מה שאת רוצה, במקום מה שאת לא רוצה - כמו שעשית עד היום.

זה לא משנה איזה גודל הפעולה. העיקר לעשות אחת, כדי שתתחילי לזוז בדרך שלך.

כאן את הופכת להיות משתתפת פעילה בחיים שלך, במקום צופה פסיבית.

מסקנה

העבר שלך לא נאבד מזה שאת עוברת תהליך ריפוי וטרנספורמציה. להפך הוא משנה צורה כמו חימר בידי יוצר.

מה שמשתנה זה הפרספקטיבה שלך עליו. אותם זיכרונות, אותן חוויות אבל עכשיו את רואה אותם מזווית אחרת. מזווית של אישה שלקחה אחריות, שלמדה לקבל, ושבחרה לפעול.

פתאום, מה שפעם היה כאב הופך לחוכמה. מה שפעם היה כישלון הופך ללקח. מה שפעם היה נטל הופך לכוח.

זה לא אומר שהכאב לא היה אמיתי. זה אומר שעכשיו את יכולה לעשות איתו משהו אחר.

את יודעת מה הכי יפה? כשאת מפסיקה לנסות לתקן את העבר, הופכת להיות התיקון מכאן את סוף סוף יכולה להתחיל לבנות את העתיד שלך.

אז תתני לעבר שלך להישאר בעבר כדי שתשארי בהווה ותצרי את העתיד שלך. זקוקה לעזרה כדי לצאת מהלופ הזה מוזמנת לקבוע שיחת היכרות ללא עלות.

לקביעת שיחת היכרות