ספוילר אלרט - זה לא מה שאת חושבת
אוקי, בואי נשחק משחק קטן.
על איזה קשר אני מדברת? הקשר שלך עם עצמך?
וואו, את קרובה! זה באמת קשר מטורף חשוב. אבל יש משהו שבא עוד לפני. משהו שמשפיע על כל קשר אחר בחיים שלך - כולל הקשר עם עצמך.
רוצה רמז?
זה הקשר שעיצב אותך עוד לפני שידעת מי את. זה הקשר שיצר את התבנית לכל מערכת יחסים אחרת בחייך.
כן, את צודקת - אני מדברת על הקשר עם ההורים שלך! (או כל דמות מטפלת) ורגע, לפני שאת בורחת - אני לא הולכת לבקש ממך לחפור בעבר או להתחיל בתהליך סליחה מסובך. אנחנו פשוט הולכות להבין איך הקשר הזה משפיע עלייך היום, ואיך את יכולה להשתמש בהבנה הזאת כדי להפוך מבאסה לבוסית.
יאללה, מוכנה למסע פנימי קטן?
איך הקשר עם ההורים משפיע על הבאסות שלך היום?
בואי נדבר רגע על משהו שאף אחד לא סיפר לך כשהיית קטנה. על איך שהאישיות שלך, הביטחון שלך, והדרך שבה את תופסת את עצמך - הכל התחיל להתעצב עוד לפני שידעת לדבר.
תארי לעצמך תינוקת קטנה. היא לא יודעת כלום על העולם. כל מה שהיא יודעת זה מה שההורים שלה ( מי שמטפל בה) משקפים לה. אם הם מגיבים בחיוך - היא לומדת שהיא מקסימה. אם הם מתעלמים - היא לומדת שהיא לא מספיק חשובה.
ככה, טיפה טיפה, נבנה האגו שלנו - התמונה הפנימית של מי שאנחנו. וההורים שלנו? הם היו המראה הראשונה שלנו. דרכם למדנו מה מקובל ומה לא, מה בטוח ומה מסוכן, מה שווה ומה לא.
וכשאנחנו גדלים? אנחנו מפתחים דפוסים. דרכים להתמודד עם העולם:
אם למדנו שצריך להיות מושלמות כדי לקבל אהבה? הופ, נולדה הפרפקציוניסטית.
אם למדנו שרגשות זה מסוכן? יאללה, בואי נהיה "חזקות".
אם למדנו שאסור להכביד על אף אחד? קדימה, נהיה "עצמאיות".
אם למדנו שהצלחה זה הכל? הופ, נולדה ההייפרפורמרית שלא מרשה לעצמה לנוח אפילו לרגע.
וזה היה גאוני אז. זה עזר לנו לשרוד. אבל היום? היום זה בדיוק מה שתוקע אותנו בבאסה. כי אנחנו עדיין משתמשות באותן אסטרטגיות של ילדה קטנה כדי להתמודד עם החיים של אישה בוגרת.
מה הקשר בין ההורים שלך לבוסית שבך?
פאק, זה הולך להיות מעניין - כי בדיוק במקום שבו חווית את הכי הרבה כאב, שם נמצא הכי הרבה פוטנציאל לצמיחה. כן, זה כמו פאזל מטורף כזה - איך כל הדפוסים האלה שירשנו מההורים שלנו יכולים להפוך מהבאסה הכי גדולה לכוח הכי חזק שלנו.
תראי איזה קסם קורה פה:
אותה ילדה שלמדה להקשיב לכולם? היום יש לה אינטואיציה מטורפת לזהות מה אנשים באמת צריכים.
אותה ילדה שהייתה צריכה להיות מושלמת? פיתחה דיוק ומצוינות שאי אפשר לעצור.
אותה ילדה שתמיד הייתה צריכה להסתדר לבד? יש לה עצמאות וחוזק שרוב האנשים רק חולמים עליהם.
אותה ילדה שתמיד הייתה צריכה להיות הכי טובה? היום יש לה יכולת מטורפת להוביל ולהצליח - אבל הפעם בתנאים שלה.
פאק, את קולטת מה קורה פה?
כל דפוס שפיתחנו כדי לשרוד? הוא לא רק פצע - הוא גם מתנה. הוא לא רק באסה - הוא גם כוח. השאלה היא רק איך את בוחרת להשתמש בו.
זה כמו להפוך זבל לזהב - לקחת את כל מה שפעם הכאיב לך ולהפוך אותו למקור של עוצמה.
מה עושים עם כל זה?
אז בין כל הבאסה ובין כל התכונות של הבוסית שבך יש לך עכשיו אפשרות נהדרת - לעשות מיון! כלומר את יכולה לבחור מה את רוצה לשמור ומה את פחות רוצה. יודעת שזה דבר נפלא? כי את אחראית על עצמך וזה מחזיק לך את הכוח והשליטה למה לעשות עם כל החרא והמתנות שנמצאות בך.
זה כמו לעשות סדר בארון - רק שהפעם את עושה סדר בנפש שלך.
יאללה, בואי נעשה את זה ביחד:
את יכולה לקחת את הפרפקציוניזם ולהפוך אותו למצוינות בתנאים שלך
את יכולה לקחת את הצורך לרצות ולהפוך אותו ליכולת להבין אנשים
את יכולה לקחת את הפחד להיכשל ולהפוך אותו לתשומת לב לפרטים
אבל הכי חשוב? את יכולה לשחרר את כל מה שכבר לא משרת אותך:
את הצורך להיות מושלמת בשביל להרגיש ראויה
את ההרגל להקטין את עצמך כדי שאחרים ירגישו בנוח
את הפחד להגיד "לא" כי אולי לא יאהבו אותך
את הצורך להוכיח את עצמך כל הזמן
את התחושה שאם את לא על 200% את נכשלת
זה לא אומר שזה קל. זה לא אומר שזה קורה ביום אחד. אבל זה אומר שיש לך את הכוח לבחור - ורק בשביל זה שווה להתחיל.
כי בסוף? את לא צריכה להיות או באסה או בוסית. את יכולה לקחת את כל החלקים האלה ולהפוך אותם למשהו חדש לגמרי - לגרסה הכי אותנטית של עצמך של גם וגם.
איפה את בסיפור הזה?
עכשיו, החלק הכי חשוב במשוואה הזאת - את!
כי בואי, תכלס - את כבר לא אותה ילדה קטנה שהייתה חייבת להתאים את עצמה לכל העולם כדי לשרוד. את אישה בוגרת עם כוח בחירה מטורף.
את נמצאת בדיוק בנקודה הקריטית - הנקודה שבה את יכולה להחליט: האם להמשיך לשחק את התפקידים הישנים, או לכתוב את הסיפור מחדש? האם להישאר בבאסה של "ככה זה תמיד היה", או להיות הבוסית של "ככה אני בוחרת שיהיה"?
זה כמו להיות הבמאית של הסרט של החיים שלך. עד עכשיו אולי הרגשת כמו שחקנית שפשוט מקריאה את הטקסט שנתנו לה. אבל עכשיו? את יכולה לקחת את המצלמה לידיים שלך.
פאק, זה מפחיד? ברור. זה מאתגר? בטח. זה שווה את זה? אין ספק.
כי ברגע שאת לוקחת אחריות על הסיפור שלך, את כבר לא קורבן של הנסיבות - את היוצרת שלהן.
סיכום
זוכרת איך התחלנו? שאלנו על מערכת היחסים החשובה ביותר וגילינו שהכל מתחיל מההורים.
אבל הנה הקטע המטורף - זה רק ההתחלה של הסיפור שלך. כי בדיוק כמו שההורים שלך עיצבו את מי שהיית, את יכולה לעצב את מי שאת הולכת להיות.
הבאסות שקיבלת בירושה? הן כבר לא גזירת גורל. הן חומר גלם. הדפוסים הישנים? הם לא כלא. הם קרש קפיצה. והכוח הזה שתמיד היה בך? הוא כבר לא חבוי. הוא שלך, פה ועכשיו.
את כבר לא הילדה הקטנה ההיא שהייתה צריכה להסתגל לכולם. את אישה חזקה, חכמה ומדהימה שיכולה לבחור. שיכולה להפוך כל באסה מהעבר לכוח של בוסית בהווה.
רוצה לגלות איך? יאללה, בואי נעשה את זה יחד.
תקבעי את שיחת ייעוץ שלך היום!
Comments